ברכת המזון עדות המזרח בנוסח מלא ומנוקד, מסודרת לקריאה נוחה בנייד, בטאבלט ובמחשב. העמוד מיועד לנוהגים לפי מסורת עדות המזרח, ומציג את הנוסח הספרדי־מזרחי לפי המקור המצוין בסוף העמוד. קיימים הבדלי מנהג בין קהילות, ולכן במקרה של מנהג משפחתי קבוע יש להעדיף את הסידור שבו אתם רגילים להתפלל.
לקריאה ביום חול: עברו אל ברכת הזן והמשיכו לפי הסדר. לשם יחוד, המזמור, הזימון והתוספות לשבת ולמועדים מופיעים בחלוניות מסומנות שאפשר לפתוח לפי הצורך. הטקסט נשאר זמין בעמוד גם כשהחלוניות סגורות.
נוסחים נוספים: עדות המזרח | ברכת המזון נוסח ספרד | ברכת המזון נוסח אשכנז | כל נוסחי ברכת המזון
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם הָאֵל הַזָּן אוֹתָֽנוּ וְאֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּטוּבוֹ בְּחֵן בְּחֶֽסֶד בְּרֶֽוַח וּבְרַחֲמִים רַבִּים. נֹתֵן לֶֽחֶם לְכׇל בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ וּבְטוּבוֹ הַגָּדוֹל תָּמִיד לֹא חָסַר לָֽנוּ וְאַל יֶחְסַר לָֽנוּ מָזוֹן תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד כִּי הוּא אֵל זָן וּמְפַרְנֵס לַכֹּל וְשֻׁלְחָנוֹ עָרוּךְ לַכֹּל וְהִתְקִין מִחְיָה וּמָזוֹן לְכׇל־בְּרִיּוֹתָיו אֲשֶׁר בָּרָא בְרַחֲמָיו וּבְרֹב חֲסָדָיו כָּאָמוּר: "פּוֹתֵֽחַ אֶת־יָדֶֽךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכׇל־חַי רָצוֹן". בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, הַזָּן אֶת הַכֹּל.
נוֹדֶה לְּךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ עַל שֶׁהִנְחַֽלְתָּ לַאֲבוֹתֵֽינוּ אֶֽרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה בְּרִית וְתוֹרָה חַיִּים וּמָזוֹן. עַל שֶׁהוֹצֵאתָֽנוּ מֵאֶֽרֶץ מִצְרַֽיִם וּפְדִיתָֽנוּ מִבֵּית עֲבָדִים. וְעַל בְּרִיתְךָ שֶׁחָתַֽמְתָּ בִּבְשָׂרֵֽנוּ. וְעַל תּוֹרָתְךָ שֶׁלִּמַּדְתָּֽנוּ. וְעַל חֻקֵּי רְצוֹנָךְ שֶׁהוֹדַעְתָּֽנוּ. וְעַל חַיִּים וּמָזוֹן שֶׁאַתָּה זָן וּמְפַרְנֵס אוֹתָֽנוּ.
עַל [נ"א: וְעַל] הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִּפְלָאוֹת וְעַל הַנֶּחָמוֹת שֶׁעָשִֽׂיתָ לַאֲבוֹתֵֽינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה.
בִּימֵי מַתִּתְיָה בֶן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמוֹנָאִי [נ"א: חַשְׁמוֹנַאי] וּבָנָיו כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְשַׁכְּחָם תּוֹרָתָךְ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנָךְ.
וְאַתָּה, בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים, עָמַֽדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם: רַֽבְתָּ אֶת רִיבָם דַּֽנְתָּ אֶת דִּינָם נָקַֽמְתָּ אֶת נִקְמָתָם. מָסַֽרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים, וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים, וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים, וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים, וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶֽךָ. לְךָ עָשִֽׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמָךְ וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִֽׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה וּפֻרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה.
וְאַחַר כָּךְ בָּֽאוּ בָנֶֽיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶֽךָ וּפִנּוּ אֶת הֵיכָלֶֽךָ וְטִהֲרוּ אֶת־מִקְדָּשֶֽׁךָ וְהִדְלִֽיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קׇדְשֶֽׁךָ וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵֽלּוּ בְּהַלֵּל (גָּמוּר) וּבְהוֹדָאָה, וְעָשִֽׂיתָ עִמָּהֶם נִסִּים וְנִפְלָאוֹת וְנוֹדֶה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל סֶֽלָה.
בִּימֵי מׇרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד אֶת־כׇּל־הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר לְחֹֽדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹֽדֶשׁ אֲדָר וּשְׁלָלָם לָבוֹז וְאַתָּה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים הֵפַֽֽרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ וְקִלְקַֽלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ וַהֲשֵׁבוֹתָ־לוֹ גְמוּלוֹ בְרֹאשׁוֹ וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ וְעָשִֽׂיתָ עִמָּהֶם נִסִּים וְנִפְלָאוֹת וְנוֹדֶה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל סֶֽלָה.
וממשיכים "ועל כולם" בתפילת שמונה עשרה או "ועל הכול" בברכת המזון.
ועַל הַכֹּל יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ אֲנַֽחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אֶת שְׁמָךְ. כָּאָמוּר: "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָֽעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶֽיךָ עַל הָאָֽרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָֽתַן לָךְ". בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, עַל הָאָֽרֶץ וְעַל הַמָּזוֹן.
רַחֵם יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ עָלֵֽינוּ וְעַל יִשְׂרָאֵל עַמָּךְ וְעַל יְרוּשָׁלַֽיִם עִירָךְ וְעַל הַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדָךְ וְעַל הֵיכָלָךְ וְעַל מְעוֹנָךְ וְעַל דְּבִירָךְ וְעַל הַבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו. אָבִֽינוּ! רְעֵֽנוּ, זוּנֵֽנוּ, פַּרְנְסֵֽנוּ, כַּלְכְּלֵֽנוּ, הַרְוִיחֵֽנוּ, הַרְוַח לָֽנוּ מְהֵרָה מִכׇּל צָרוֹתֵֽינוּ, וְנָא אַל תַּצְרִיכֵֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ לִידֵי מַתְּנוֹת בָּשָׂר וָדָם וְלֹא לִידֵי הַלְוָאָתָם אֶלָּא לְיָדְךָ הַמְּלֵאָה וְהָרְחָבָה הָעֲשִׁירָה וְהַפְּתוּחָה. יְהִי רָצוֹן שֶׁלֹּא נֵבוֹשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא נִכָּלֵם לְעוֹלָם הַבָּא וּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחָךְ תַּחֲזִירֶֽנָּה לִמְקוֹמָהּ בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ.
וְתִבְנֶה יְרוּשָׁלַֽיִם עִירָךְ בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָֽיִם (בלחש: אָמֵן).
(מי ששכח "רצה והחליצנו" בשבת ונזכר כאן אומר: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁנָּתַן שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה לְאוֹת וְלִבְרִית. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת.)
(מי ששכח "יעלה ויבא" בר״ח ונזכר כאן אומר: בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לְזִכָּרוֹן.)
(מי ששכח "יעלה ויבא" במועדים ונזכר כאן אומר: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁנָּתַן יָמִים טוֹבִים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, אֶת יוֹם (הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם) חַג (הַמַּצּוֹת) (הַסֻּכּוֹת) הַזֶּה, אֶת יוֹם טוֹב מִקְרָא קֹֽדֶשׁ הַזֶּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.)
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, לָעַד הָאֵל אָבִֽינוּ, מַלְכֵּֽנוּ, אַדִּירֵֽנוּ, בּוֹרְאֵֽנוּ, גּוֹאֲלֵֽנוּ, קְדוֹשֵֽׁנוּ קְדוֹשׁ יַעֲקֹב, רוֹעֵֽנוּ רוֹעֵה יִשְׂרָאֵל, הַמֶּֽלֶךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב לַכֹּל, שֶׁבְּכׇל יוֹם וָיוֹם הוּא הֵיטִיב לָֽנוּ, הוּא מֵיטִיב לָֽנוּ, הוּא יֵיטִיב לָֽנוּ, הוּא גְמָלָֽנוּ הוּא גוֹמְלֵֽנוּ הוּא יִגְמְלֵֽנוּ לָעַד, חֵן וָחֶֽסֶד וְרַחֲמִים וְרֶֽוַח וְהַצָּלָה וְכׇל־טוֹב.
הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁתַּבַּח עַל כִּסֵּא כְבוֹדוֹ.
הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁתַּבַּח בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ.
הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁתַּבַּח בָּֽנוּ לְדוֹר דּוֹרִים.
הָרַחֲמָן הוּא קֶֽרֶן לְעַמּוֹ יָרִים.
הָרַחֲמָן הוּא יִתְפָּאַר בָּֽנוּ לְנֵֽצַח נְצָחִים.
הָרַחֲמָן הוּא יְפַרְנְסֵֽנוּ בְּכָבוֹד וְלֹא בְבִזּוּי, (בְּהֶתֵּר וְלֹא בְאִסּוּר), בְּנַֽחַת וְלֹא בְצָֽעַר.
הָרַחֲמָן הוּא יִתֵּן שָׁלוֹם בֵּינֵֽינוּ.
הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁלַח בְּרָכָה רְוָחָה וְהַצְלָחָה בְּכׇל מַעֲשֵׂה יָדֵֽינוּ.
הָרַחֲמָן הוּא יַצְלִיחַ אֶת דְּרָכֵֽינוּ.
הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁבֹּר עֹל גָּלוּת מְהֵרָה מֵעַל צַוָּארֵֽנוּ.
הָרַחֲמָן הוּא יוֹלִיכֵֽנוּ מְהֵרָה קוֹמְמִיּוּת בְּאַרְצֵֽנוּ.
הָרַחֲמָן הוּא יִרְפָּאֵֽנוּ רְפוּאָה שְׁלֵמָה, רְפוּאֵת הֵנֶּֽפֶש וּרְפוּאַת הַגּוּף.
הָרַחֲמָן הוּא יִפְתַּח לָֽנוּ אֶת יָדוֹ הָרְחָבָה.
הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ כׇּל אֶחָד וְאֶחָד מִמֶּֽנּוּ בִּשְׁמוֹ הַגָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּרְכוּ אֲבוֹתֵֽינוּ, אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, בַּכֹּל מִכֹּל כֹּל, כֵּן יְבָרֵךְ אוֹתָֽנוּ יַֽחַד בְּרָכָה שְׁלֵמָה וְכֵן יְהִי רָצוֹן וְנֹאמַר אָמֵן.
הָרַחֲמָן הוּא יִפְרֹשׂ עָלֵֽינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמוֹ.
בשבת: הַרָחֲמָן הוּא יַנְחִילֵֽנוּ עוֹלָם שֶׁכֻּלוֹ שַׁבָּת וּמְנוּחָה לְחַיֵּי הָעוֹלָמִים.
בראש חודש: הַרָחֲמָן הוּא יְחַדֵּשׁ עָלֵֽינוּ אֶת הָחֹֽדֶשׁ הַזֶּה לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה.
בראש השנה: הַרָחֲמָן הוּא יְחַדֵּשׁ עָלֵֽינוּ שָׁנָה טוֹבָה וּמְבֹרֶֽכֶת.
בסוכות: הַרָחֲמָן הוּא יְזַכֵּֽנוּ לֵישֵׁב בְּסֻכַּת עוֹרוֹ שֶׁל לִוְיָתָן. הַרָחֲמָן הוּא יַשְׁפִּיעַ עָלֵֽינוּ שֶֽׁפַע קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה מִשִּׁבְעָה אֻשְׁפִּיזִין עִלָּאִין קַדִּישִׁין, זְכוּתָם תְּהֵא מָגֵן וְצִנָּה בַּעֲדֵֽנוּ. הַרָחֲמָן הוּא יָקִים לָֽנוּ אֶת־סֻכַּת דָּוִיד הַנּוֹפֶֽלֶת.
בחול המועד: הַרָחֲמָן הוּא יַגִּיעֵנוּ לְמוֹעֲדִים וְלִרְגָלִים אֲחֵרִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵֽנוּ לְשָׁלוֹם.
ביום טוב: הַרָחֲמָן הוּא יַנְחִילֵֽנוּ לְיוֹם שֶׁכֻּלוֹ טוֹב.
הָרַחֲמָן הוּא יִטַּע תּוֹרָתוֹ וְאַהֲבָתוֹ בְּלִבֵּֽנוּ וְתִהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פָּנֵֽינוּ לְבִלְתִּי נֶחֱטָא, וְיִהְיוּ כָל מַעֲשֵֽׂינוּ לְשֵׁם שָׁמָֽיִם.
ברכת האורח:
הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת הַשֻּׁלְחָן הַזֶּה שֶׁאָכַֽלְנוּ עָלָיו, וִיסַדֵּר בּוֹ כׇּל מַעֲדַנֵּי עוֹלָם, וְיִהְיֶה כְשֻׁלְחָנוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִֽינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם. כׇּל רָעֵב מִמֶּֽנּוּ יֹאכַל, וְכׇל צָמֵא מִמֶּֽנּוּ יִשְׁתֶּה, וְאַל יֶחְסַר מִמֶּֽנּוּ כׇּל טוֹב לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, אָמֵן. הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת בַּֽעַל הַבַּיִת הַזֶּה וּבַעַל הַסְּעֻדָּה הַזֹּאת, הוּא וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ וְכׇל אֲשֶׁר לוֹ, בְּבָנִים שֶׁיִּחְיוּ וּבִנְכָסִים שֶׁיִּרְבּוּ. בָּרֵךְ יְהֹוָה חֵילוֹ וּפֹֽעַל יָדָיו תִּרְצֶה, וְיִהְיוּ נְכָסָיו וּנְכָסֵֽינוּ מֻצְלָחִים וּקְרוֹבִים לָעִיר, וְאַל יִזְדַּקֵּק לְפָנָיו וְלֹא לְפָנֵֽינוּ שׁוּם דְּבַר חֵטְא וְהִרְהוּר עָוֹן, שָׂשׂ וְשָׂמֵֽחַ כׇּל הַיָּמִים בְּעֹשֶׁר וְכָבוֹד מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, לֹא יֵבוֹשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא יִכָּלֵם לָעוֹלָם הַבָּא, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
בסעודת חתן:
הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת הֶחָתָן וְהַכַּלָּה, בְּבָנִים זְכָרִים שֶׁל קַיָּמָא, לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ.
הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת כׇּל הַמְּסֻבִּין בַּשֻּׁלְחָן הַזֶּה, וְיִתֵּן לָֽנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כׇּל מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּֽנוּ לְטוֹבָה.
בסעודת מילה:
הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת בַּֽעַל הַבַּֽיִת הַזֶּה, אֲבִי הַבֵּן, הוּא וְאִשְׁתּוֹ הַיּוֹלֶֽדֶת, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.
הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת הַיֶּֽלֶד הַנּוֹלָד, וּכְשֵׁם שֶׁזִּכָּֽהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמִילָה, כָּךְ יְזַכֵּֽהוּ לְהִכָּנֵס לַתּוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמִצְוֹת וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים, וְכֵן יְהִי רָצוֹן וְנֹאמַר אָמֵן.
הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת מַעֲלַת הַסַּנְדָּק וְהַמּוֹהֵל וּשְׁאָר הַמִּשְׁתַּדְּלִים בַּמִּצְוָה, הֵם וְכׇל אֲשֶׁר לָהֶם.
הָרַחֲמָן הוּא יְחַיֵּֽינוּ וִיזַכֵּֽנוּ וִיקָרְבֵֽנוּ לִימוֹת הַמָּשִֽׁיחַ וּלְבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. מַגְדִּיל (ביום שמתפללים בו מוסף אומרים: מִגְדּוֹל) יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ וְעֹשֶׂה חֶֽסֶד לִמְשִׁיחוֹ לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם. כְּפִירִים רָשׁוּ וְרָעֵֽבוּ וְדֹרְשֵׁי יְהֹוָה לֹא יַחְסְרוּ כׇל טוֹב. נַֽעַר הָיִיתִי גַּם זָקַֽנְתִּי וְלֹא רָאִֽיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב וְזַרְעוֹ מְבַקֶּשׁ לָֽחֶם. כׇּל הַיּוֹם חוֹנֵן וּמַלְוֶה וְזַרְעוֹ לִבְרָכָה. מַה שֶּׁאָכַֽלְנוּ יִהְיֶה לְשׇׂבְעָה, וּמַה שֶּׁשָּׁתִֽינוּ יִהְיֶה לִרְפוּאָה, וּמַה שֶּׁהוֹתַֽרְנוּ יִהְיֶה לִבְרָכָה, כְּדִכְתִיב: וַיִּתֵּן לִפְנֵיהֶם וַיֹּאכְלוּ וַיּוֹתִֽרוּ כִּדְבַר יְהֹוָה. בְּרוּכִים אַתֶּם לַיהוָה עֹשֵׂה שָׁמַֽיִם וָאָֽרֶץ. בָּרוּךְ הַגֶּֽבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּיהוָה וְהָיָה יְהֹוָה מִבְטַחוֹ. יְהֹוָה עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְהֹוָה יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם. עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא בְרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵֽינוּ וְעַל כׇּל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן.
נוסחים נוספים: ברכת המזון עדות המזרח | ברכת המזון נוסח ספרד | ברכת המזון נוסח אשכנז | כל נוסחי ברכת המזון
הטקסט בעמוד מבוסס על סידור נוסח עדות המזרח בוויקיטקסט, גרסה 2929774, בעריכת מרדכי שליח ציבור ועל פי מנהגי הבן איש חי. המקור מופץ ברישיון CC BY-SA. ארבע הברכות, הזימון, הרחמן והתוספות נבדקו בהשוואה נוספת מול ברכת המזון נוסח עדות המזרח באתר תפילתי. נמצאו הבדלי כתיב, ניקוד, פיסוק והוראות מנהג, ולכן הטקסט לא אוחד אוטומטית בין המקורות.
לקריאה ביום חול: עברו אל ברכת הזן והמשיכו לפי הסדר. לשם יחוד, המזמור, הזימון והתוספות לשבת ולמועדים מופיעים בחלוניות מסומנות שאפשר לפתוח לפי הצורך. הטקסט נשאר זמין בעמוד גם כשהחלוניות סגורות.
נוסחים נוספים: עדות המזרח | ברכת המזון נוסח ספרד | ברכת המזון נוסח אשכנז | כל נוסחי ברכת המזון
ברכת המזון עדות המזרח – הנוסח המלא
לפני ברכת המזון – מזמורים וזימון
לְשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ, לְיַחֲדָא שֵׁם יוֹ״ד אוֹת הֵ״א בְּאוֹת וָא״ו אוֹת הֵ״א בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כׇּל־יִשְׂרָאֵל, הֲרֵי אֲנַֽחְנוּ בָּאִים לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה דְאוֹרַיְתָא לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה: וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָֽעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶֽיךָ, לְתַקֵּן שֹֽׁרֶשׁ מִצְוָה זוֹ בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן.
וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ, יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁתִּהְיֶה חֲשׁוּבָה וּמְקֻבֶּֽלֶת וּרְצוּיָה לְפָנֶֽיךָ בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה וּבְרָכָה שְׁנִיָּה וּבְרָכָה שְׁלִישִׁית אֲשֶׁר נְבָרֵךְ עַתָּה עַל הַמָּזוֹן.
וְתִתֵּן לָֽנוּ כֹּחַ וִיכֹֽלֶת וְעֵֽזֶר וְסִיּוּעַ לְהַעֲלוֹת מַיִּין נֻקְבִּין וּלְהַמְשִׁיךְ אַרְבַּעַת הַמּוֹחִין לְיִשְׂרָאֵל וְרָחֵל [הַגְּדוֹלָה].
וְגַם תִּהְיֶה חֲשׁוּבָה וּמְקֻבֶּֽלֶת וּרְצוּיָה לְפָנֶֽיךָ, בְּרָכָה רְבִיעִית אֲשֶׁר נְבָרֵךְ עַתָּה.
וְתִתֵּן לָֽנוּ כֹּחַ וִיכֹֽלֶת וְעֵֽזֶר וְסִיּֽוּעַ לְהַעֲלוֹת מַיִּין נֻקְבִּין, וּלְהַמְשִׁיךְ אַרְבַּעַת הַמּוֹחִין לְיַעֲקֹב וְרָחֵל.
וְיַעֲלֶה לְפָנֶֽיךָ כְּאִֽלּוּ כִוַּֽנּוּ בְּכׇל־הַכַּוָּנוֹת הָרְאוּיוֹת לְכַוֵּן בְּאַרְבַּע בְּרָכוֹת אֵֽלּוּ שֶׁל הַמָּזוֹן.
וִיהִי נֹֽעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵֽינוּ עָלֵֽינוּ.
וּמַעֲשֵׂה יָדֵֽינוּ כּוֹנְנָה עָלֵֽינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵֽינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ.
לַמְנַצֵּח בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר שִׁיר. אֱלֹהִים יְחׇנֵּֽנוּ וִיבָרְכֵֽנוּ יָאֵר פָּנָיו אִתָּֽנוּ סֶֽלָה. לָדַֽעַת בָּאָֽרֶץ דַּרְכֶּֽךָ בְּכׇל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶֽךָ. יוֹדֽוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדֽוּךָ עַמִּים כֻּלָּם. יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישׁוֹר וּלְאֻמִּים בָּאָֽרֶץ תַּנְחֵם סֶֽלָה. יוֹדֽוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדֽוּךָ עַמִּים כֻּלָּם. אֶֽרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ יְבָרְכֵֽנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵֽינוּ. יְבָרְכֵֽנוּ אֱלֹהִים וְיִירְאוּ אֹתוֹ כׇּל אַפְסֵי אָֽרֶץ. (תהלים סז)
אֲבָרְכָה אֶת יְהֹוָה בְּכׇל עֵת תָּמִיד תְּהִלָּתוֹ בְּפִי. סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר כִּי זֶה כׇּל הָאָדָם. תְּהִלַּת יְהֹוָה יְדַבֶּר פִּי וִיבָרֵךְ כׇּל בָּשָׂר שֵׁם קׇדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. וַאֲנַֽחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם הַלְלוּיָהּ. וַיְדַבֵּר אֵלַי זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי יְהֹוָה.
המזמן: הַב לָן וְנִבְרִיךְ לְמַלְכָּא עִלָּאָה קַדִּישָׁא.
עונים: שָׁמַֽיִם!
המזמן: בִּרְשׁוּת מַלְכָּא עִלָּאָה קַדִּישָׁא (בשבת: וּבִרְשׁוּת שַׁבָּת מַלְכְּתָא) (ביום טוב: וּבִרְשׁוּת יוֹמָא טָבָא קַדִּישָׁא) (בסוכות: וּבִרְשׁוּת שִׁבְעָה אֻשְׁפִּיזִין עִלָּאִין קַדִּישִׁין) (וּבִרְשׁוּת מוֹרַי וְרַבּוֹתַי) וּבִרְשׁוּתְכֶם נְבָרֵךְ (בעשרה: אֱלֹהֵֽינוּ) שֶׁאָכַֽלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ.
עונים: בָּרוּךְ (בעשרה: אֱלֹהֵֽינוּ) שֶׁאָכַֽלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ (הַגָּדוֹל תָּמִיד) חָיִֽינוּ.
המזמן: בָּרוּךְ (בעשרה: אֱלֹהֵֽינוּ) שֶׁאָכַֽלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ הַגָּדוֹל תָּמִיד חָיִֽינוּ.
(בסעודת חתן:
המזמן: נְבָרֵךְ (בעשרה: אֱלֹהֵֽינוּ) שֶׁהַשִּׂמְחָה בִמְעוֹנוֹ שֶׁאָכַֽלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ
עונים: בָּרוּךְ (בעשרה: אֱלֹהֵֽינוּ) שֶׁהַשִּׂמְחָה בִמְעוֹנוֹ שֶׁאָכַֽלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ, וּבְטוּבוֹ הַגָּדוֹל תָּמִיד חָיִֽינוּ המזמן: בָּרוּךְ (אֱלֹהֵֽינוּ) שֶׁהַשִּׂמְחָה בִמְעוֹנוֹ שֶׁאָכַֽלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ, וּבְטוּבוֹ הַגָּדוֹל תָּמִיד חָיִֽינוּ)
ויש נוהגים בסדר הזה:
המזמן: בִּרְשׁוּתְכֶם!
עונים: שָׁמַֽיִם!
המזמן:נְבָרֵךְ (בעשרה: אֱלֹהֵֽינוּ) שֶׁאָכַֽלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ.
עונים: בָּרוּךְ (בעשרה: אֱלֹהֵֽינוּ) שֶׁאָכַֽלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ (הַגָּדוֹל תָּמִיד) חָיִֽינוּ.
המזמן: בָּרוּךְ (בעשרה: אֱלֹהֵֽינוּ) שֶׁאָכַֽלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ הַגָּדוֹל תָּמִיד חָיִֽינוּ.
והמרוקאים נוהגים כסדר הזה:
המזמן: בִּרְשׁוּתְכֶם הַב לָן וּנְבָרֵךְ!
עונים: נְבָרֵךְ!
המזמן: נְבָרֵךְ (בעשרה: אֱלֹהֵֽינוּ) שֶׁאָכַֽלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ.
עונים: בָּרוּךְ (בעשרה: אֱלֹהֵֽינוּ) שֶׁאָכַֽלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ (הַגָּדוֹל תָּמִיד) חָיִֽינוּ.
המזמן: בָּרוּךְ (בעשרה: אֱלֹהֵֽינוּ) שֶׁאָכַֽלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ הַגָּדוֹל תָּמִיד חָיִֽינוּ.
וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ, יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁתִּהְיֶה חֲשׁוּבָה וּמְקֻבֶּֽלֶת וּרְצוּיָה לְפָנֶֽיךָ בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה וּבְרָכָה שְׁנִיָּה וּבְרָכָה שְׁלִישִׁית אֲשֶׁר נְבָרֵךְ עַתָּה עַל הַמָּזוֹן.
וְתִתֵּן לָֽנוּ כֹּחַ וִיכֹֽלֶת וְעֵֽזֶר וְסִיּוּעַ לְהַעֲלוֹת מַיִּין נֻקְבִּין וּלְהַמְשִׁיךְ אַרְבַּעַת הַמּוֹחִין לְיִשְׂרָאֵל וְרָחֵל [הַגְּדוֹלָה].
וְגַם תִּהְיֶה חֲשׁוּבָה וּמְקֻבֶּֽלֶת וּרְצוּיָה לְפָנֶֽיךָ, בְּרָכָה רְבִיעִית אֲשֶׁר נְבָרֵךְ עַתָּה.
וְתִתֵּן לָֽנוּ כֹּחַ וִיכֹֽלֶת וְעֵֽזֶר וְסִיּֽוּעַ לְהַעֲלוֹת מַיִּין נֻקְבִּין, וּלְהַמְשִׁיךְ אַרְבַּעַת הַמּוֹחִין לְיַעֲקֹב וְרָחֵל.
וְיַעֲלֶה לְפָנֶֽיךָ כְּאִֽלּוּ כִוַּֽנּוּ בְּכׇל־הַכַּוָּנוֹת הָרְאוּיוֹת לְכַוֵּן בְּאַרְבַּע בְּרָכוֹת אֵֽלּוּ שֶׁל הַמָּזוֹן.
וִיהִי נֹֽעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵֽינוּ עָלֵֽינוּ.
וּמַעֲשֵׂה יָדֵֽינוּ כּוֹנְנָה עָלֵֽינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵֽינוּ כּוֹנְנֵֽהוּ.
לַמְנַצֵּח בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר שִׁיר. אֱלֹהִים יְחׇנֵּֽנוּ וִיבָרְכֵֽנוּ יָאֵר פָּנָיו אִתָּֽנוּ סֶֽלָה. לָדַֽעַת בָּאָֽרֶץ דַּרְכֶּֽךָ בְּכׇל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶֽךָ. יוֹדֽוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדֽוּךָ עַמִּים כֻּלָּם. יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישׁוֹר וּלְאֻמִּים בָּאָֽרֶץ תַּנְחֵם סֶֽלָה. יוֹדֽוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדֽוּךָ עַמִּים כֻּלָּם. אֶֽרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ יְבָרְכֵֽנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵֽינוּ. יְבָרְכֵֽנוּ אֱלֹהִים וְיִירְאוּ אֹתוֹ כׇּל אַפְסֵי אָֽרֶץ. (תהלים סז)
אֲבָרְכָה אֶת יְהֹוָה בְּכׇל עֵת תָּמִיד תְּהִלָּתוֹ בְּפִי. סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר כִּי זֶה כׇּל הָאָדָם. תְּהִלַּת יְהֹוָה יְדַבֶּר פִּי וִיבָרֵךְ כׇּל בָּשָׂר שֵׁם קׇדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. וַאֲנַֽחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם הַלְלוּיָהּ. וַיְדַבֵּר אֵלַי זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי יְהֹוָה.
זימון
המזמן: הַב לָן וְנִבְרִיךְ לְמַלְכָּא עִלָּאָה קַדִּישָׁא.
עונים: שָׁמַֽיִם!
המזמן: בִּרְשׁוּת מַלְכָּא עִלָּאָה קַדִּישָׁא (בשבת: וּבִרְשׁוּת שַׁבָּת מַלְכְּתָא) (ביום טוב: וּבִרְשׁוּת יוֹמָא טָבָא קַדִּישָׁא) (בסוכות: וּבִרְשׁוּת שִׁבְעָה אֻשְׁפִּיזִין עִלָּאִין קַדִּישִׁין) (וּבִרְשׁוּת מוֹרַי וְרַבּוֹתַי) וּבִרְשׁוּתְכֶם נְבָרֵךְ (בעשרה: אֱלֹהֵֽינוּ) שֶׁאָכַֽלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ.
עונים: בָּרוּךְ (בעשרה: אֱלֹהֵֽינוּ) שֶׁאָכַֽלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ (הַגָּדוֹל תָּמִיד) חָיִֽינוּ.
המזמן: בָּרוּךְ (בעשרה: אֱלֹהֵֽינוּ) שֶׁאָכַֽלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ הַגָּדוֹל תָּמִיד חָיִֽינוּ.
(בסעודת חתן:
המזמן: נְבָרֵךְ (בעשרה: אֱלֹהֵֽינוּ) שֶׁהַשִּׂמְחָה בִמְעוֹנוֹ שֶׁאָכַֽלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ
עונים: בָּרוּךְ (בעשרה: אֱלֹהֵֽינוּ) שֶׁהַשִּׂמְחָה בִמְעוֹנוֹ שֶׁאָכַֽלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ, וּבְטוּבוֹ הַגָּדוֹל תָּמִיד חָיִֽינוּ המזמן: בָּרוּךְ (אֱלֹהֵֽינוּ) שֶׁהַשִּׂמְחָה בִמְעוֹנוֹ שֶׁאָכַֽלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ, וּבְטוּבוֹ הַגָּדוֹל תָּמִיד חָיִֽינוּ)
ויש נוהגים בסדר הזה:
המזמן: בִּרְשׁוּתְכֶם!
עונים: שָׁמַֽיִם!
המזמן:נְבָרֵךְ (בעשרה: אֱלֹהֵֽינוּ) שֶׁאָכַֽלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ.
עונים: בָּרוּךְ (בעשרה: אֱלֹהֵֽינוּ) שֶׁאָכַֽלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ (הַגָּדוֹל תָּמִיד) חָיִֽינוּ.
המזמן: בָּרוּךְ (בעשרה: אֱלֹהֵֽינוּ) שֶׁאָכַֽלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ הַגָּדוֹל תָּמִיד חָיִֽינוּ.
והמרוקאים נוהגים כסדר הזה:
המזמן: בִּרְשׁוּתְכֶם הַב לָן וּנְבָרֵךְ!
עונים: נְבָרֵךְ!
המזמן: נְבָרֵךְ (בעשרה: אֱלֹהֵֽינוּ) שֶׁאָכַֽלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ.
עונים: בָּרוּךְ (בעשרה: אֱלֹהֵֽינוּ) שֶׁאָכַֽלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ (הַגָּדוֹל תָּמִיד) חָיִֽינוּ.
המזמן: בָּרוּךְ (בעשרה: אֱלֹהֵֽינוּ) שֶׁאָכַֽלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ הַגָּדוֹל תָּמִיד חָיִֽינוּ.
ברכת הזן
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם הָאֵל הַזָּן אוֹתָֽנוּ וְאֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּטוּבוֹ בְּחֵן בְּחֶֽסֶד בְּרֶֽוַח וּבְרַחֲמִים רַבִּים. נֹתֵן לֶֽחֶם לְכׇל בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ וּבְטוּבוֹ הַגָּדוֹל תָּמִיד לֹא חָסַר לָֽנוּ וְאַל יֶחְסַר לָֽנוּ מָזוֹן תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד כִּי הוּא אֵל זָן וּמְפַרְנֵס לַכֹּל וְשֻׁלְחָנוֹ עָרוּךְ לַכֹּל וְהִתְקִין מִחְיָה וּמָזוֹן לְכׇל־בְּרִיּוֹתָיו אֲשֶׁר בָּרָא בְרַחֲמָיו וּבְרֹב חֲסָדָיו כָּאָמוּר: "פּוֹתֵֽחַ אֶת־יָדֶֽךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכׇל־חַי רָצוֹן". בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, הַזָּן אֶת הַכֹּל.
ברכת הארץ
נוֹדֶה לְּךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ עַל שֶׁהִנְחַֽלְתָּ לַאֲבוֹתֵֽינוּ אֶֽרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה בְּרִית וְתוֹרָה חַיִּים וּמָזוֹן. עַל שֶׁהוֹצֵאתָֽנוּ מֵאֶֽרֶץ מִצְרַֽיִם וּפְדִיתָֽנוּ מִבֵּית עֲבָדִים. וְעַל בְּרִיתְךָ שֶׁחָתַֽמְתָּ בִּבְשָׂרֵֽנוּ. וְעַל תּוֹרָתְךָ שֶׁלִּמַּדְתָּֽנוּ. וְעַל חֻקֵּי רְצוֹנָךְ שֶׁהוֹדַעְתָּֽנוּ. וְעַל חַיִּים וּמָזוֹן שֶׁאַתָּה זָן וּמְפַרְנֵס אוֹתָֽנוּ.
על הניסים
עַל [נ"א: וְעַל] הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִּפְלָאוֹת וְעַל הַנֶּחָמוֹת שֶׁעָשִֽׂיתָ לַאֲבוֹתֵֽינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה.
לחנוכה
בִּימֵי מַתִּתְיָה בֶן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמוֹנָאִי [נ"א: חַשְׁמוֹנַאי] וּבָנָיו כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְשַׁכְּחָם תּוֹרָתָךְ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנָךְ.
וְאַתָּה, בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים, עָמַֽדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם: רַֽבְתָּ אֶת רִיבָם דַּֽנְתָּ אֶת דִּינָם נָקַֽמְתָּ אֶת נִקְמָתָם. מָסַֽרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים, וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים, וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים, וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים, וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶֽךָ. לְךָ עָשִֽׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמָךְ וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִֽׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה וּפֻרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה.
וְאַחַר כָּךְ בָּֽאוּ בָנֶֽיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶֽךָ וּפִנּוּ אֶת הֵיכָלֶֽךָ וְטִהֲרוּ אֶת־מִקְדָּשֶֽׁךָ וְהִדְלִֽיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קׇדְשֶֽׁךָ וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵֽלּוּ בְּהַלֵּל (גָּמוּר) וּבְהוֹדָאָה, וְעָשִֽׂיתָ עִמָּהֶם נִסִּים וְנִפְלָאוֹת וְנוֹדֶה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל סֶֽלָה.
לפורים
בִּימֵי מׇרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד אֶת־כׇּל־הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר לְחֹֽדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹֽדֶשׁ אֲדָר וּשְׁלָלָם לָבוֹז וְאַתָּה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים הֵפַֽֽרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ וְקִלְקַֽלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ וַהֲשֵׁבוֹתָ־לוֹ גְמוּלוֹ בְרֹאשׁוֹ וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ וְעָשִֽׂיתָ עִמָּהֶם נִסִּים וְנִפְלָאוֹת וְנוֹדֶה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל סֶֽלָה.
וממשיכים "ועל כולם" בתפילת שמונה עשרה או "ועל הכול" בברכת המזון.
ועַל הַכֹּל יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ אֲנַֽחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אֶת שְׁמָךְ. כָּאָמוּר: "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָֽעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶֽיךָ עַל הָאָֽרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָֽתַן לָךְ". בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, עַל הָאָֽרֶץ וְעַל הַמָּזוֹן.
ברכת בונה ירושלים
רַחֵם יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ עָלֵֽינוּ וְעַל יִשְׂרָאֵל עַמָּךְ וְעַל יְרוּשָׁלַֽיִם עִירָךְ וְעַל הַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדָךְ וְעַל הֵיכָלָךְ וְעַל מְעוֹנָךְ וְעַל דְּבִירָךְ וְעַל הַבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו. אָבִֽינוּ! רְעֵֽנוּ, זוּנֵֽנוּ, פַּרְנְסֵֽנוּ, כַּלְכְּלֵֽנוּ, הַרְוִיחֵֽנוּ, הַרְוַח לָֽנוּ מְהֵרָה מִכׇּל צָרוֹתֵֽינוּ, וְנָא אַל תַּצְרִיכֵֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ לִידֵי מַתְּנוֹת בָּשָׂר וָדָם וְלֹא לִידֵי הַלְוָאָתָם אֶלָּא לְיָדְךָ הַמְּלֵאָה וְהָרְחָבָה הָעֲשִׁירָה וְהַפְּתוּחָה. יְהִי רָצוֹן שֶׁלֹּא נֵבוֹשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא נִכָּלֵם לְעוֹלָם הַבָּא וּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחָךְ תַּחֲזִירֶֽנָּה לִמְקוֹמָהּ בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ.
בשבת מוסיפים: רְצֵה וְהַחֲלִיצֵנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ בְּמִצְוֹתֶֽיךָ וּבְמִצְוַת יוֹם הַשְּׁבִיעִי הַשַׁבָּת הַגָּדוֹל וְהַקָדוֹשׂ הַזֶּה. כִּי יוֹם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ הוּא מִלְּפָנֶֽיךָ. נִשְׁבּוֹת בּוֹ וְנָנוּחַ בּוֹ וְנִתְעַנֵּג בּוֹ כְּמִצְוַת חֻקֵּי רְצוֹנָךְ. וְאַל תְּהִי צָרָה וְיָגוֹן בְּיוֹם מְנוּחָתֵֽנוּ. וְהַרְאֵֽנוּ בְנֶחָמַת צִיּוֹן בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ. כִּי אַתָּה הוּא בַּֽעַל הַנֶּחָמוֹת. וְגַם שֶׁאָכַֽלְנוּ וְשָׁתִֽינוּ חׇרְבַּן בֵּיתְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ לֹא שָׁכַֽחְנוּ. אַל תִּשְׁכָּחֵֽנוּ לָנֶֽצַח וְאַל תִּזְנָחֵֽנוּ לָעַד. כִּי אֵל מֶֽלֶךְ גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ אָֽתָּה.
ביום שאומרים בו יעלה ויבא מוסיפים:
אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, יַעֲלֶה וְיָבוֹא, יַגִּיעַ יֵרָאֶה וְיֵרָצֶה, יִשָּׁמַע יִפָּקֵד וְיִזָּכֵר, זִכְרוֹנֵֽנוּ וְזִכְרוֹן אֲבוֹתֵֽינוּ, זִכְרוֹן יְרוּשָׁלַֽיִם עִירָךְ, וְזִכְרוֹן מָשִֽׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדָּךְ, וְזִכְרוֹן כׇּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶֽיךָ, לִפְלֵטָה לְטוֹבָה לְחֵן לְחֶֽסֶד וּלְרַחֲמִים לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם בְּיוֹם
בראש חדש: רֹאשׁ חֹֽדֶשׁ הַזֶּה
בפסח: חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה בְּיוֹם (טוֹב) מִקְרָא קֹֽדֶשׁ הַזֶּה
בשבועות: חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה בְּיוֹם טוֹב מִקְרָא קֹֽדֶשׁ הַזֶּה
בראש השנה: הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה בְּיוֹם טוֹב מִקְרָא קֹֽדֶשׁ הַזֶּה
בסוכות: חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה בְּיוֹם (טוֹב) מִקְרָא קֹֽדֶשׁ הַזֶּה
בשמיני עצרת: שְׁמִינִי חַג עֲצֶרֶת הַזֶּה בְּיוֹם (טוֹב) מִקְרָא קֹֽדֶשׁ הַזֶּה
לְרַחֵם בּוֹ עָלֵֽינוּ וּלְהוֹשִׁיעֵֽנוּ.
זׇכְרֵֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ בּוֹ לְטוֹבָה, וּפׇקְדֵֽנוּ בוֹ לִבְרָכָה, וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ בוֹ לְחַיִּים טוֹבִים בִּדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים; חוּס וְחׇנֵּֽנוּ, וַחֲמֹל וְרַחֵם עָלֵֽינוּ, וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ כִּי אֵלֶֽיךָ עֵינֵֽינוּ כִּי אֵל מֶֽלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָֽתָּה
אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, יַעֲלֶה וְיָבוֹא, יַגִּיעַ יֵרָאֶה וְיֵרָצֶה, יִשָּׁמַע יִפָּקֵד וְיִזָּכֵר, זִכְרוֹנֵֽנוּ וְזִכְרוֹן אֲבוֹתֵֽינוּ, זִכְרוֹן יְרוּשָׁלַֽיִם עִירָךְ, וְזִכְרוֹן מָשִֽׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדָּךְ, וְזִכְרוֹן כׇּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶֽיךָ, לִפְלֵטָה לְטוֹבָה לְחֵן לְחֶֽסֶד וּלְרַחֲמִים לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם בְּיוֹם
בראש חדש: רֹאשׁ חֹֽדֶשׁ הַזֶּה
בפסח: חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה בְּיוֹם (טוֹב) מִקְרָא קֹֽדֶשׁ הַזֶּה
בשבועות: חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה בְּיוֹם טוֹב מִקְרָא קֹֽדֶשׁ הַזֶּה
בראש השנה: הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה בְּיוֹם טוֹב מִקְרָא קֹֽדֶשׁ הַזֶּה
בסוכות: חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה בְּיוֹם (טוֹב) מִקְרָא קֹֽדֶשׁ הַזֶּה
בשמיני עצרת: שְׁמִינִי חַג עֲצֶרֶת הַזֶּה בְּיוֹם (טוֹב) מִקְרָא קֹֽדֶשׁ הַזֶּה
לְרַחֵם בּוֹ עָלֵֽינוּ וּלְהוֹשִׁיעֵֽנוּ.
זׇכְרֵֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ בּוֹ לְטוֹבָה, וּפׇקְדֵֽנוּ בוֹ לִבְרָכָה, וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ בוֹ לְחַיִּים טוֹבִים בִּדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים; חוּס וְחׇנֵּֽנוּ, וַחֲמֹל וְרַחֵם עָלֵֽינוּ, וְהוֹשִׁיעֵֽנוּ כִּי אֵלֶֽיךָ עֵינֵֽינוּ כִּי אֵל מֶֽלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָֽתָּה
וְתִבְנֶה יְרוּשָׁלַֽיִם עִירָךְ בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָֽיִם (בלחש: אָמֵן).
(מי ששכח "רצה והחליצנו" בשבת ונזכר כאן אומר: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁנָּתַן שַׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה לְאוֹת וְלִבְרִית. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת.)
(מי ששכח "יעלה ויבא" בר״ח ונזכר כאן אומר: בָּרוּךְ שֶׁנָּתַן רָאשֵׁי חֳדָשִׁים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לְזִכָּרוֹן.)
(מי ששכח "יעלה ויבא" במועדים ונזכר כאן אומר: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁנָּתַן יָמִים טוֹבִים לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, אֶת יוֹם (הַשַּׁבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם) חַג (הַמַּצּוֹת) (הַסֻּכּוֹת) הַזֶּה, אֶת יוֹם טוֹב מִקְרָא קֹֽדֶשׁ הַזֶּה. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.)
ברכת הטוב והמיטיב
בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, לָעַד הָאֵל אָבִֽינוּ, מַלְכֵּֽנוּ, אַדִּירֵֽנוּ, בּוֹרְאֵֽנוּ, גּוֹאֲלֵֽנוּ, קְדוֹשֵֽׁנוּ קְדוֹשׁ יַעֲקֹב, רוֹעֵֽנוּ רוֹעֵה יִשְׂרָאֵל, הַמֶּֽלֶךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב לַכֹּל, שֶׁבְּכׇל יוֹם וָיוֹם הוּא הֵיטִיב לָֽנוּ, הוּא מֵיטִיב לָֽנוּ, הוּא יֵיטִיב לָֽנוּ, הוּא גְמָלָֽנוּ הוּא גוֹמְלֵֽנוּ הוּא יִגְמְלֵֽנוּ לָעַד, חֵן וָחֶֽסֶד וְרַחֲמִים וְרֶֽוַח וְהַצָּלָה וְכׇל־טוֹב.
הרחמן
הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁתַּבַּח עַל כִּסֵּא כְבוֹדוֹ.
הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁתַּבַּח בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ.
הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁתַּבַּח בָּֽנוּ לְדוֹר דּוֹרִים.
הָרַחֲמָן הוּא קֶֽרֶן לְעַמּוֹ יָרִים.
הָרַחֲמָן הוּא יִתְפָּאַר בָּֽנוּ לְנֵֽצַח נְצָחִים.
הָרַחֲמָן הוּא יְפַרְנְסֵֽנוּ בְּכָבוֹד וְלֹא בְבִזּוּי, (בְּהֶתֵּר וְלֹא בְאִסּוּר), בְּנַֽחַת וְלֹא בְצָֽעַר.
הָרַחֲמָן הוּא יִתֵּן שָׁלוֹם בֵּינֵֽינוּ.
הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁלַח בְּרָכָה רְוָחָה וְהַצְלָחָה בְּכׇל מַעֲשֵׂה יָדֵֽינוּ.
הָרַחֲמָן הוּא יַצְלִיחַ אֶת דְּרָכֵֽינוּ.
הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁבֹּר עֹל גָּלוּת מְהֵרָה מֵעַל צַוָּארֵֽנוּ.
הָרַחֲמָן הוּא יוֹלִיכֵֽנוּ מְהֵרָה קוֹמְמִיּוּת בְּאַרְצֵֽנוּ.
הָרַחֲמָן הוּא יִרְפָּאֵֽנוּ רְפוּאָה שְׁלֵמָה, רְפוּאֵת הֵנֶּֽפֶש וּרְפוּאַת הַגּוּף.
הָרַחֲמָן הוּא יִפְתַּח לָֽנוּ אֶת יָדוֹ הָרְחָבָה.
הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ כׇּל אֶחָד וְאֶחָד מִמֶּֽנּוּ בִּשְׁמוֹ הַגָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּרְכוּ אֲבוֹתֵֽינוּ, אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, בַּכֹּל מִכֹּל כֹּל, כֵּן יְבָרֵךְ אוֹתָֽנוּ יַֽחַד בְּרָכָה שְׁלֵמָה וְכֵן יְהִי רָצוֹן וְנֹאמַר אָמֵן.
הָרַחֲמָן הוּא יִפְרֹשׂ עָלֵֽינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמוֹ.
בשבת: הַרָחֲמָן הוּא יַנְחִילֵֽנוּ עוֹלָם שֶׁכֻּלוֹ שַׁבָּת וּמְנוּחָה לְחַיֵּי הָעוֹלָמִים.
בראש חודש: הַרָחֲמָן הוּא יְחַדֵּשׁ עָלֵֽינוּ אֶת הָחֹֽדֶשׁ הַזֶּה לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה.
בראש השנה: הַרָחֲמָן הוּא יְחַדֵּשׁ עָלֵֽינוּ שָׁנָה טוֹבָה וּמְבֹרֶֽכֶת.
בסוכות: הַרָחֲמָן הוּא יְזַכֵּֽנוּ לֵישֵׁב בְּסֻכַּת עוֹרוֹ שֶׁל לִוְיָתָן. הַרָחֲמָן הוּא יַשְׁפִּיעַ עָלֵֽינוּ שֶֽׁפַע קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה מִשִּׁבְעָה אֻשְׁפִּיזִין עִלָּאִין קַדִּישִׁין, זְכוּתָם תְּהֵא מָגֵן וְצִנָּה בַּעֲדֵֽנוּ. הַרָחֲמָן הוּא יָקִים לָֽנוּ אֶת־סֻכַּת דָּוִיד הַנּוֹפֶֽלֶת.
בחול המועד: הַרָחֲמָן הוּא יַגִּיעֵנוּ לְמוֹעֲדִים וְלִרְגָלִים אֲחֵרִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵֽנוּ לְשָׁלוֹם.
ביום טוב: הַרָחֲמָן הוּא יַנְחִילֵֽנוּ לְיוֹם שֶׁכֻּלוֹ טוֹב.
הָרַחֲמָן הוּא יִטַּע תּוֹרָתוֹ וְאַהֲבָתוֹ בְּלִבֵּֽנוּ וְתִהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פָּנֵֽינוּ לְבִלְתִּי נֶחֱטָא, וְיִהְיוּ כָל מַעֲשֵֽׂינוּ לְשֵׁם שָׁמָֽיִם.
ברכת האורח:
הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת הַשֻּׁלְחָן הַזֶּה שֶׁאָכַֽלְנוּ עָלָיו, וִיסַדֵּר בּוֹ כׇּל מַעֲדַנֵּי עוֹלָם, וְיִהְיֶה כְשֻׁלְחָנוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִֽינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם. כׇּל רָעֵב מִמֶּֽנּוּ יֹאכַל, וְכׇל צָמֵא מִמֶּֽנּוּ יִשְׁתֶּה, וְאַל יֶחְסַר מִמֶּֽנּוּ כׇּל טוֹב לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, אָמֵן. הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת בַּֽעַל הַבַּיִת הַזֶּה וּבַעַל הַסְּעֻדָּה הַזֹּאת, הוּא וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ וְכׇל אֲשֶׁר לוֹ, בְּבָנִים שֶׁיִּחְיוּ וּבִנְכָסִים שֶׁיִּרְבּוּ. בָּרֵךְ יְהֹוָה חֵילוֹ וּפֹֽעַל יָדָיו תִּרְצֶה, וְיִהְיוּ נְכָסָיו וּנְכָסֵֽינוּ מֻצְלָחִים וּקְרוֹבִים לָעִיר, וְאַל יִזְדַּקֵּק לְפָנָיו וְלֹא לְפָנֵֽינוּ שׁוּם דְּבַר חֵטְא וְהִרְהוּר עָוֹן, שָׂשׂ וְשָׂמֵֽחַ כׇּל הַיָּמִים בְּעֹשֶׁר וְכָבוֹד מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, לֹא יֵבוֹשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא יִכָּלֵם לָעוֹלָם הַבָּא, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
בסעודת חתן:
הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת הֶחָתָן וְהַכַּלָּה, בְּבָנִים זְכָרִים שֶׁל קַיָּמָא, לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ.
הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת כׇּל הַמְּסֻבִּין בַּשֻּׁלְחָן הַזֶּה, וְיִתֵּן לָֽנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כׇּל מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּֽנוּ לְטוֹבָה.
בסעודת מילה:
הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת בַּֽעַל הַבַּֽיִת הַזֶּה, אֲבִי הַבֵּן, הוּא וְאִשְׁתּוֹ הַיּוֹלֶֽדֶת, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.
הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת הַיֶּֽלֶד הַנּוֹלָד, וּכְשֵׁם שֶׁזִּכָּֽהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמִילָה, כָּךְ יְזַכֵּֽהוּ לְהִכָּנֵס לַתּוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמִצְוֹת וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים, וְכֵן יְהִי רָצוֹן וְנֹאמַר אָמֵן.
הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת מַעֲלַת הַסַּנְדָּק וְהַמּוֹהֵל וּשְׁאָר הַמִּשְׁתַּדְּלִים בַּמִּצְוָה, הֵם וְכׇל אֲשֶׁר לָהֶם.
הָרַחֲמָן הוּא יְחַיֵּֽינוּ וִיזַכֵּֽנוּ וִיקָרְבֵֽנוּ לִימוֹת הַמָּשִֽׁיחַ וּלְבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. מַגְדִּיל (ביום שמתפללים בו מוסף אומרים: מִגְדּוֹל) יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ וְעֹשֶׂה חֶֽסֶד לִמְשִׁיחוֹ לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם. כְּפִירִים רָשׁוּ וְרָעֵֽבוּ וְדֹרְשֵׁי יְהֹוָה לֹא יַחְסְרוּ כׇל טוֹב. נַֽעַר הָיִיתִי גַּם זָקַֽנְתִּי וְלֹא רָאִֽיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב וְזַרְעוֹ מְבַקֶּשׁ לָֽחֶם. כׇּל הַיּוֹם חוֹנֵן וּמַלְוֶה וְזַרְעוֹ לִבְרָכָה. מַה שֶּׁאָכַֽלְנוּ יִהְיֶה לְשׇׂבְעָה, וּמַה שֶּׁשָּׁתִֽינוּ יִהְיֶה לִרְפוּאָה, וּמַה שֶּׁהוֹתַֽרְנוּ יִהְיֶה לִבְרָכָה, כְּדִכְתִיב: וַיִּתֵּן לִפְנֵיהֶם וַיֹּאכְלוּ וַיּוֹתִֽרוּ כִּדְבַר יְהֹוָה. בְּרוּכִים אַתֶּם לַיהוָה עֹשֵׂה שָׁמַֽיִם וָאָֽרֶץ. בָּרוּךְ הַגֶּֽבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּיהוָה וְהָיָה יְהֹוָה מִבְטַחוֹ. יְהֹוָה עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְהֹוָה יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם. עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא בְרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵֽינוּ וְעַל כׇּל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן.
שאלות נפוצות על ברכת המזון עדות המזרח
למי מיועד נוסח עדות המזרח?
הנוסח מיועד למי שנוהגים לפי מסורת הספרדים ועדות המזרח. בין קהילות וסידורים קיימים הבדלי מנהג, ולכן במקרה של מנהג משפחתי קבוע יש להעדיף את הסידור שבו אתם רגילים לברך.האם "ברכת המזון ספרדי" ו"עדות המזרח" הם אותו דבר?
בחיפושים משתמשים לעיתים בשני הביטויים כדי לתאר את אותה משפחת נוסחים. עם זאת, קיימים הבדלי מנהג בין קהילות ספרדיות ומזרחיות שונות. הטקסט בעמוד מזוהה במדויק לפי המקור המפורט בסעיף המקורות.האם נוסח עדות המזרח הוא נוסח ספרד?
לא. נוסח ספרד הוא נוסח אשכנזי־חסידי המושפע ממנהגי האר״י, ואילו בעמוד זה מופיע נוסח עדות המזרח. לכן נשמר באתר עמוד נפרד לכל אחד מהנוסחים.היכן נמצאות התוספות לשבת, לראש חודש ולחגים?
"רצה והחליצנו", "יעלה ויבוא" ו"על הניסים" נמצאים במקום שבו מוסיפים אותם בתוך הברכה, בחלוניות מסומנות שאפשר לפתוח לפי היום.האם אפשר לקרוא את ברכת המזון מהטלפון?
כן. הטקסט מנוקד ומחולק לחלקים ברורים, ואפשר לקרוא אותו ישירות בנייד ללא הורדת קובץ.נוסחים נוספים: ברכת המזון עדות המזרח | ברכת המזון נוסח ספרד | ברכת המזון נוסח אשכנז | כל נוסחי ברכת המזון
מקורות ואימות הנוסח
הטקסט בעמוד מבוסס על סידור נוסח עדות המזרח בוויקיטקסט, גרסה 2929774, בעריכת מרדכי שליח ציבור ועל פי מנהגי הבן איש חי. המקור מופץ ברישיון CC BY-SA. ארבע הברכות, הזימון, הרחמן והתוספות נבדקו בהשוואה נוספת מול ברכת המזון נוסח עדות המזרח באתר תפילתי. נמצאו הבדלי כתיב, ניקוד, פיסוק והוראות מנהג, ולכן הטקסט לא אוחד אוטומטית בין המקורות.
נערך לאחרונה: