ברכת המזון נוסח אשכנז המלאה והמנוקדת, ערוכה לקריאה ברורה בנייד ובאותיות גדולות. בעמוד מרוכזים ארבעת חלקי הברכה לפי הסדר, נוסח הזימון וכל ההוספות הנצרכות לשבת, לראש חודש, למועדים, לחנוכה ולפורים.
לקריאה ביום חול: עברו ישירות לברכת הזן והמשיכו ברצף. מזמורי הפתיחה, הזימון והתוספות לימים מיוחדים מסודרים בחלוניות נפרדות כדי למנוע בלבול בזמן הקריאה.
בחרו נוסח: ברכת המזון עדות המזרח | ברכת המזון נוסח ספרד | ברכת המזון נוסח אשכנז
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, הַזָּן אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּטוּבוֹ בְּחֵן בְּחֶֽסֶד וּבְרַחֲמִים, הוּא נֹתֵן לֶֽחֶם לְכׇל בָּשָׂר, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. וּבְטוּבוֹ הַגָּדוֹל תָּמִיד לֹא חָֽסַר לָֽנוּ וְאַל יֶחְסַר לָֽנוּ מָזוֹן לְעוֹלָם וָעֶד, בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל, כִּי הוּא אֵל זָן וּמְפַרְנֵס לַכֹּל וּמֵטִיב לַכֹּל, וּמֵכִין מָזוֹן לְכׇל בְּרִיּוֹתָיו אֲשֶׁר בָּרָא. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַזָּן אֶת הַכֹּל.
נוֹדֶה לְךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, עַל שֶׁהִנְחַֽלְתָּ לַאֲבוֹתֵֽינוּ אֶֽרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה, וְעַל שֶׁהוֹצֵאתָֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֵאֶֽרֶץ מִצְרַֽיִם וּפְדִיתָֽנוּ מִבֵּית עֲבָדִים, וְעַל בְּרִיתְךָ שֶׁחָתַֽמְתָּ בִּבְשָׂרֵֽנוּ וְעַל תּוֹרָתְךָ שֶׁלִּמַּדְתָּֽנוּ, וְעַל חֻקֶּֽיךָ שֶׁהוֹדַעְתָּֽנוּ, וְעַל חַיִּים חֵן וָחֶֽסֶד שֶׁחוֹנַנְתָּֽנוּ, וְעַל אֲכִילַת מָזוֹן שָׁאַתָּה זָן וּמְפַרְנֵס אוֹתָֽנוּ תָּמִיד, בְּכׇל יוֹם וּבְכׇל עֵת וּבְכׇל שָׁעָה.
וְעַל הַכֹּל יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ אֲנַֽחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אוֹתָךְ, יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בְּפִי כׇּל חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד, כַּכָּתוּב: וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָֽעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ עַל הָאָֽרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָֽתַן לָךְ: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, עַל הָאָֽרֶץ וְעַל הַמָּזוֹן.
רַחֵם יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּֽךָ, וְעַל יְרוּשָׁלַֽיִם עִירֶֽךָ, וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶֽךָ, וְעַל מַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחֶֽךָ, וְעַל הַבַּֽיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו. אֱלֹהֵֽינוּ, אָבִֽינוּ, רְעֵֽנוּ, זוּנֵֽנוּ, פַּרְנְסֵֽנוּ וְכַלְכְּלֵֽנוּ וְהַרְוִיחֵֽנוּ, וְהַרְוַח לָֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מְהֵרָה מִכׇּל צָרוֹתֵֽינוּ. וְנָא אַל תַּצְרִיכֵֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, לֹא לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם וְלֹא לִידֵי הַלְוָאָתָם, כִּי אִם לְיָדְךָ הַמְּלֵאָה הַפְּתוּחָה הַקְּדוֹשָׁה וְהָרְחָבָה, שֶׁלֹּא נֵבוֹשׁ וְלֹא נִכָּלֵם לְעוֹלָם וָעֶד.
וּבְנֵה יְרוּשָׁלַֽיִם עִיר הַקֹּֽדֶשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בּוֹנֵה בְרַחֲמָיו יְרוּשָׁלָֽיִם. אָמֵן. כאן יש לענות "אמן" אפילו אחר ברכת עצמו.
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, הָאֵל אָבִֽינוּ, מַלְכֵּֽנוּ, אַדִּירֵֽנוּ, בּוֹרְאֵֽנוּ, גֹּאֲלֵֽנוּ, יוֹצְרֵֽנוּ, קְדוֹשֵֽׁנוּ קְדוֹשׁ יַעֲקֹב, רוֹעֵֽנוּ רוֹעֵה יִשְׂרָאֵל, הַמֶּֽלֶךְ הַטּוֹב וְהַמֵּיטִיב לַכֹּל, שֶׁבְּכׇל יוֹם וָיוֹם הוּא הֵיטִיב, הוּא מֵיטִיב, הוּא יֵיטִיב לָֽנוּ, הוּא גְמָלָֽנוּ, הוּא גוֹמְלֵֽנוּ, הוּא יִגְמְלֵֽנוּ לָעַד, לְחֵן וּלְחֶֽסֶד וּלְרַחֲמִים וּלְרֶֽוַח הַצָּלָה וְהַצְלָחָה, בְּרָכָה וִישׁוּעָה, נֶחָמָה פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם, וְכׇל טוֹב; וּמִכׇּל טוּב לְעוֹלָם אַל יְחַסְּרֵֽנוּ.
הָרַחֲמָן הוּא יִמְלֹךְ עָלֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד.
הָרַחֲמָן הוּא יִתְבָּרַךְ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָֽרֶץ.
הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁתַּבַּח לְדוֹר דּוֹרִים, וְיִתְפָּאַר בָּֽנוּ לָעַד וּלְנֵצַח נְצָחִים, וְיִתְהַדַּר בָּֽנוּ לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.
הָרַחֲמָן הוּא יְפַרְנְסֵֽנוּ בְּכָבוֹד.
הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁבֹּר עֻלֵּֽנוּ מֵעַל צַוָּארֵֽנוּ, וְהוּא יוֹלִיכֵֽנוּ קוֹמְמִיוּת לְאַרְצֵֽנוּ.
הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁלַח לָֽנוּ בְּרָכָה מְרֻבָּה בַּבַּיִת הַזֶּה, וְעַל שֻׁלְחָן זֶה שֶׁאָכַֽלְנוּ עָלָיו.
הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁלַח לָֽנוּ אֶת אֵלִיָּֽהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב, וִיבַשֶּׂר לָֽנוּ בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת.
יש אומרים: יְהִי רָצוֹן, שֶׁלֹּא יֵבוֹשׁ בַּֽעַל הַבַּֽיִת בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְלֹא יִכָּלֵם לָעוֹלָם הַבָּא, וְיִצְלַח מְאֹד בְּכׇל נְכָסָיו, וְיִהְיוּ נְכָסָיו וּנְכָסֵֽינוּ מֻצְלָחִים וּקְרוֹבִים לָעִיר, וְאַל יִשְׁלֹט שָׂטָן לֹא בְּמַעֲשֵׂי יָדָיו וְלֹא בְּמַעֲשֵׂי יָדֵֽינוּ, וְאַל יִזְדַקֵּק לֹא לְפָנָיו וְלֹא לְפָנֵֽינוּ שׁוּם דְבַר הִרְהוּר חֵטְא וַעֲבֵרָה וְעָוֹן מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.
הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת (אָבִי מוֹרִי) בַּֽעַל הַבַּֽיִת הַזֶּה, וְאֶת (אִמִּי מוֹרָתִי) בַּעֲלַת הַבַּֽיִת הַזֶּה, אוֹתָם וְאֶת בֵּיתָם וְאֶת זַרְעָם וְאֶת כׇּל אֲשֶׁר לָהֶם,
אוֹתָֽנוּ (בְּנֵי בְרִית) וְאֶת כׇּל אֲשֶׁר לָֽנוּ, (וְאֶת כׇּל הַמְסֻבִּין כָּאן,) כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּרְכוּ אֲבוֹתֵֽינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב "בַּכֹּל", "מִכֹּל", "כֹּל", כֵּן יְבָרֵךְ אוֹתָֽנוּ כֻּלָּֽנוּ יַֽחַד בִּבְרָכָה שְׁלֵמָה. וְנֹאמַר: "אָמֵן".
בסעודה משותפת: הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת כׇּל הַמְסֻבִּין כָּאן. אוֹתָם וְאֶת בֵּיתָם וְאֶת זַרְעָם וְאֶת כׇּל אֲשֶׁר לָהֶם.
בַּמָּרוֹם יְלַמְּדוּ עֲלֵיהֶם וְעָלֵֽינוּ זְכוּת שֶׁתְּהֵא לְמִשְׁמֶֽרֶת שָׁלוֹם. וְנִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יְיָ, וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעֵֽנוּ, וְנִמְצָא חֵן וְשֵֽׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם.
בשבת, חג או ראש חודש
בשבת: הָרַחֲמָן הוּא יַנְחִילֵֽנוּ יוֹם שֶׁכֻּלוֹ שַׁבָּת וּמְנוּחָה לְחַיֵּי הָעוֹלָמִים.
ביום טוב: הָרַחֲמָן הוּא יַנְחִילֵֽנוּ יוֹם שֶׁכֻּלוֹ טוֹב.
בראש חודש: הָרַחֲמָן הוּא יְחַדֵּשׁ עָלֵֽינוּ אֶת הַחֹֽדֶשׁ הַזֶּה לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה.
בראש השנה: הָרַחֲמָן הוּא יְחַדֵּשׁ עָלֵֽינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה.
בסוכות: הָרַחֲמָן הוּא יָקִים לָֽנוּ אֶת סֻכַּת דָּוִד הַנּוֹפָֽלֶת.
הָרַחֲמָן הוּא יְזַכֵּֽנוּ לִימוֹת הַמָּשִֽׁיחַ וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא.
מַגְדִּיל (ביום שיש בו מוסף ובסעודת מלווה מלכה: מִגְדּוֹל) יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ, וְעֹֽשֶׂה חֶֽסֶד לִמְשִׁיחוֹ, לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם:
עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָלוֹם עָלֵֽינוּ וְעַל כׇּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ: "אָמֵן".
יש שנהגו לומר פסוקים אלו בקול נמוך חוץ מהאחרון:
יְראוּ אֶת יְיָ קְדֹשָׁיו כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו׃ כְּפִירִים רָשׁוּ וְרָעֵבוּ וְדֹרְשֵׁי יְיָ לֹא יַחְסְרוּ כׇל טוֹב׃
הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
פּוֹתֵֽחַ אֶת יָדֶֽךָ וּמַשְׂבִּֽיעַ לְכׇל חַי רָצוֹן׃
בָּרוּךְ הַגֶּֽבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּייָ וְהָיָה יְיָ מִבְטַחוֹ׃
נַֽעַר הָיִֽיתִי גַּם זָקַֽנְתִּי וְלֹא רָאִֽיתִי צַדִּֽיק נֶעֱזָב וְזַרְעוֹ מְבַקֶּשׁ לָֽחֶם:
יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם:
יש אומרים: הַשְׁלֵךְ עַל יְיָ יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶֽךָ לֹא יִתֵּן לְעוֹלָם מוֹט לַצַּדִּיק:
נוסחים נוספים: ברכת המזון עדות המזרח | ברכת המזון נוסח ספרד | ברכת המזון נוסח אשכנז | כל נוסחי ברכת המזון
לקריאה ביום חול: עברו ישירות לברכת הזן והמשיכו ברצף. מזמורי הפתיחה, הזימון והתוספות לימים מיוחדים מסודרים בחלוניות נפרדות כדי למנוע בלבול בזמן הקריאה.
בחרו נוסח: ברכת המזון עדות המזרח | ברכת המזון נוסח ספרד | ברכת המזון נוסח אשכנז
ברכת המזון נוסח אשכנז – הנוסח המלא
ביום שאומרים בו תחנון:
תהלים קלז
עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַֽׁבְנוּ גַּם בָּכִֽינוּ בְּזׇכְרֵֽנוּ אֶת צִיּוֹן׃ עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִֽינוּ כִּנֹּרוֹתֵֽינוּ׃ כִּי שָׁם שְׁאֵלֽוּנוּ שׁוֹבֵֽינוּ דִּבְרֵי שִׁיר וְתוֹלָלֵֽינוּ שִׂמְחָה, שִׁירוּ לָֽנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן׃ אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר יְיָ עַל אַדְמַת נֵכָר׃ אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָֽיִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי׃ תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵֽכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַֽיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי׃ זְכֹר יְיָ לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָֽיִם, הָאֹמְרִים עָֽרוּ עָֽרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ׃ בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם לָךְ אֶת גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָֽנוּ׃ אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַֽיִךְ אֶל הַסָּֽלַע׃
ביום שאין אומרים בו תחנון:
תהלים קכו
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, בְּשׁוּב יְיָ אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִֽינוּ כְּחֹלְמִים׃ אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵֽנוּ רִנָּה, אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יְיָ לַעֲשׂוֹת עִם אֵֽלֶּה׃ הִגְדִּיל יְיָ לַעֲשׂוֹת עִמָּֽנוּ הָיִֽינוּ שְׂמֵחִים׃ שׁוּבָה יְיָ אֶת שְׁבִיתֵֽנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּֽגֶב׃ הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹֽרוּ׃ הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶֽשֶׁךְ הַזָּֽרַע, בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו׃
יש אומרים: תְּהִלַּת יְיָ יְדַבֶּר פִּי וִיבָרֵךְ כׇּל בָּשָׂר שֵׁם קׇדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד׃
וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם הַלְלוּ יָהּ׃
הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יְיָ יַשְׁמִיעַ כׇּל תְּהִלָּתוֹ׃
המזמן: רַבּוֹתַי, נְבָרֵךְ!
המסובים והמזמן: יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃
המזמן: בִּרְשׁוּת (כֹּהֵן/ כֹּהֲנִים/ מֹר מוֹרֵֽנוּ הָרַב/ אָבִי מוֹרִי/ רַב בַּעַל הַבַּיִת הַזֶּה/ מָרָנָן וְרַבָּנָן וְ)רַבּוֹתַי, נְבָרֵךְ [בעשרה: אֱלֹהֵינוּ] שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ.
המסובים והמזמן: בָּרוּךְ [בעשרה: אֱלֹהֵינוּ] שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִֽינוּ.
מי שלא אכל אומר: בָּרוּךְ וּמְבֹרָךְ שְׁמוֹ תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד.
יש אומרים: בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ.
תהלים קלז
עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַֽׁבְנוּ גַּם בָּכִֽינוּ בְּזׇכְרֵֽנוּ אֶת צִיּוֹן׃ עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִֽינוּ כִּנֹּרוֹתֵֽינוּ׃ כִּי שָׁם שְׁאֵלֽוּנוּ שׁוֹבֵֽינוּ דִּבְרֵי שִׁיר וְתוֹלָלֵֽינוּ שִׂמְחָה, שִׁירוּ לָֽנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן׃ אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר יְיָ עַל אַדְמַת נֵכָר׃ אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָֽיִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי׃ תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵֽכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַֽיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי׃ זְכֹר יְיָ לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָֽיִם, הָאֹמְרִים עָֽרוּ עָֽרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ׃ בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם לָךְ אֶת גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָֽנוּ׃ אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַֽיִךְ אֶל הַסָּֽלַע׃
ביום שאין אומרים בו תחנון:
תהלים קכו
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, בְּשׁוּב יְיָ אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִֽינוּ כְּחֹלְמִים׃ אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵֽנוּ רִנָּה, אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יְיָ לַעֲשׂוֹת עִם אֵֽלֶּה׃ הִגְדִּיל יְיָ לַעֲשׂוֹת עִמָּֽנוּ הָיִֽינוּ שְׂמֵחִים׃ שׁוּבָה יְיָ אֶת שְׁבִיתֵֽנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּֽגֶב׃ הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹֽרוּ׃ הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶֽשֶׁךְ הַזָּֽרַע, בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו׃
יש אומרים: תְּהִלַּת יְיָ יְדַבֶּר פִּי וִיבָרֵךְ כׇּל בָּשָׂר שֵׁם קׇדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד׃
וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם הַלְלוּ יָהּ׃
הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יְיָ יַשְׁמִיעַ כׇּל תְּהִלָּתוֹ׃
המזמן: רַבּוֹתַי, נְבָרֵךְ!
המסובים והמזמן: יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם׃
המזמן: בִּרְשׁוּת (כֹּהֵן/ כֹּהֲנִים/ מֹר מוֹרֵֽנוּ הָרַב/ אָבִי מוֹרִי/ רַב בַּעַל הַבַּיִת הַזֶּה/ מָרָנָן וְרַבָּנָן וְ)רַבּוֹתַי, נְבָרֵךְ [בעשרה: אֱלֹהֵינוּ] שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ.
המסובים והמזמן: בָּרוּךְ [בעשרה: אֱלֹהֵינוּ] שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִֽינוּ.
מי שלא אכל אומר: בָּרוּךְ וּמְבֹרָךְ שְׁמוֹ תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד.
יש אומרים: בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ.
ברכת הזן
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, הַזָּן אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּטוּבוֹ בְּחֵן בְּחֶֽסֶד וּבְרַחֲמִים, הוּא נֹתֵן לֶֽחֶם לְכׇל בָּשָׂר, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. וּבְטוּבוֹ הַגָּדוֹל תָּמִיד לֹא חָֽסַר לָֽנוּ וְאַל יֶחְסַר לָֽנוּ מָזוֹן לְעוֹלָם וָעֶד, בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל, כִּי הוּא אֵל זָן וּמְפַרְנֵס לַכֹּל וּמֵטִיב לַכֹּל, וּמֵכִין מָזוֹן לְכׇל בְּרִיּוֹתָיו אֲשֶׁר בָּרָא. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַזָּן אֶת הַכֹּל.
ברכת הארץ
נוֹדֶה לְךָ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, עַל שֶׁהִנְחַֽלְתָּ לַאֲבוֹתֵֽינוּ אֶֽרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה, וְעַל שֶׁהוֹצֵאתָֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מֵאֶֽרֶץ מִצְרַֽיִם וּפְדִיתָֽנוּ מִבֵּית עֲבָדִים, וְעַל בְּרִיתְךָ שֶׁחָתַֽמְתָּ בִּבְשָׂרֵֽנוּ וְעַל תּוֹרָתְךָ שֶׁלִּמַּדְתָּֽנוּ, וְעַל חֻקֶּֽיךָ שֶׁהוֹדַעְתָּֽנוּ, וְעַל חַיִּים חֵן וָחֶֽסֶד שֶׁחוֹנַנְתָּֽנוּ, וְעַל אֲכִילַת מָזוֹן שָׁאַתָּה זָן וּמְפַרְנֵס אוֹתָֽנוּ תָּמִיד, בְּכׇל יוֹם וּבְכׇל עֵת וּבְכׇל שָׁעָה.
בחנוכה מוסיפים:
עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה, בִּימֵי מַתִּתְיָהוּ בֶן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמוֹנָאִי וּבָנָיו, כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶךָ. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם, רַבְתָּ אֶת רִיבָם, דַּנְתָּ אֶת דִּינָם, נָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם. מָסַרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ. וּלְךָ עָשִׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמֶךָ, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה וּפֻרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה. וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ בָנֶיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶךָ, וּפִנּוּ אֶת הֵיכָלֶךָ וְטִהֲרוּ אֶת מִקְדָּשֶׁךָ, וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ, וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל.
בפורים מוסיפים:
עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה, בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה, כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע, בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים, מִנַּעַר וְעַד זָקֵן, טַף וְנָשִׁים, בְּיוֹם אֶחָד, בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר, וּשְׁלָלָם לָבוֹז. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הֵפַרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ, וְקִלְקַלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ, וַהֲשֵׁבֹתָ לוֹ גְּמוּלוֹ בְרֹאשׁוֹ, וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ.
עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה, בִּימֵי מַתִּתְיָהוּ בֶן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמוֹנָאִי וּבָנָיו, כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶךָ. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם, רַבְתָּ אֶת רִיבָם, דַּנְתָּ אֶת דִּינָם, נָקַמְתָּ אֶת נִקְמָתָם. מָסַרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ. וּלְךָ עָשִׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמֶךָ, וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה וּפֻרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה. וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ בָנֶיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶךָ, וּפִנּוּ אֶת הֵיכָלֶךָ וְטִהֲרוּ אֶת מִקְדָּשֶׁךָ, וְהִדְלִיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ, וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל.
בפורים מוסיפים:
עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה, בִּימֵי מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה, כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע, בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים, מִנַּעַר וְעַד זָקֵן, טַף וְנָשִׁים, בְּיוֹם אֶחָד, בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר, וּשְׁלָלָם לָבוֹז. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הֵפַרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ, וְקִלְקַלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ, וַהֲשֵׁבֹתָ לוֹ גְּמוּלוֹ בְרֹאשׁוֹ, וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ.
וְעַל הַכֹּל יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ אֲנַֽחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אוֹתָךְ, יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בְּפִי כׇּל חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד, כַּכָּתוּב: וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָֽעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת יְיָ אֱלֹהֶֽיךָ עַל הָאָֽרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָֽתַן לָךְ: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, עַל הָאָֽרֶץ וְעַל הַמָּזוֹן.
ברכת בונה ירושלים
רַחֵם יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּֽךָ, וְעַל יְרוּשָׁלַֽיִם עִירֶֽךָ, וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶֽךָ, וְעַל מַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחֶֽךָ, וְעַל הַבַּֽיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו. אֱלֹהֵֽינוּ, אָבִֽינוּ, רְעֵֽנוּ, זוּנֵֽנוּ, פַּרְנְסֵֽנוּ וְכַלְכְּלֵֽנוּ וְהַרְוִיחֵֽנוּ, וְהַרְוַח לָֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ מְהֵרָה מִכׇּל צָרוֹתֵֽינוּ. וְנָא אַל תַּצְרִיכֵֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, לֹא לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם וְלֹא לִידֵי הַלְוָאָתָם, כִּי אִם לְיָדְךָ הַמְּלֵאָה הַפְּתוּחָה הַקְּדוֹשָׁה וְהָרְחָבָה, שֶׁלֹּא נֵבוֹשׁ וְלֹא נִכָּלֵם לְעוֹלָם וָעֶד.
רְצֵה וְהַחֲלִיצֵֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ בְּמִצְוֹתֶֽיךָ וּבְמִצְוַת יוֹם הַשְּׁבִיעִי הַשַּׁבָּת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׂ הַזֶּה. כִּי יוֹם זֶה גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ הוּא לְפָנֶֽיךָ לִשְׁבׇּת בּוֹ וְלָנוּחַ בּוֹ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶֽךָ. וּבִרְצוֹנְךָ הָנִֽיחַ לָֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁלֹּא תְהֵא צָרָה וְיָגוֹן וַאֲנָחָה בְּיוֹם מְנוּחָתֵֽנוּ. וְהַרְאֵֽנוּ יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ בְּנֶחָמַת צִיוֹן עִירֶֽךָ וּבְבִנְיַן יְרוּשָׁלַֽיִם עִיר קׇדְשֶֽׁךָ כִּי אַתָּה הוּא בַּֽעַל הַיְשׁוּעוֹת וּבַֽעַל הַנֶּחָמוֹת.
אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, יַעֲלֶה וְיָבֹא וְיַגִּיעַ, וְיֵרָאֶה וְיֵרָצֶה וְיִשָּׁמַע, וְיִפָּקֵד וְיִזָּכֵר, זִכְרוֹנֵנוּ וּפִקְדוֹנֵנוּ וְזִכְרוֹן אֲבוֹתֵינוּ, וְזִכְרוֹן מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדֶּךָ, וְזִכְרוֹן יְרוּשָׁלַיִם עִיר קׇדְשֶׁךָ, וְזִכְרוֹן כׇּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לְפָנֶיךָ, לִפְלֵטָה לְטוֹבָה לְחֵן לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, בְּיוֹם בראש חודש: רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה.
בראש השנה: הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה.
בפסח: חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה.
בשבועות: חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה.
בסוכות: חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה.
בשמיני עצרת: הַשְּׁמִינִי חַג הָעֲצֶרֶת הַזֶּה. זׇכְרֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בּוֹ לְטוֹבָה, וּפׇקְדֵנוּ בוֹ לִבְרָכָה, וְהוֹשִׁיעֵנוּ בוֹ לְחַיִּים. וּבִדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים חוּס וְחׇנֵּנוּ, וְרַחֵם עָלֵינוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ, כִּי אֵלֶיךָ עֵינֵינוּ, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה.
בראש השנה: הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה.
בפסח: חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה.
בשבועות: חַג הַשָּׁבוּעוֹת הַזֶּה.
בסוכות: חַג הַסֻּכּוֹת הַזֶּה.
בשמיני עצרת: הַשְּׁמִינִי חַג הָעֲצֶרֶת הַזֶּה. זׇכְרֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בּוֹ לְטוֹבָה, וּפׇקְדֵנוּ בוֹ לִבְרָכָה, וְהוֹשִׁיעֵנוּ בוֹ לְחַיִּים. וּבִדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים חוּס וְחׇנֵּנוּ, וְרַחֵם עָלֵינוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ, כִּי אֵלֶיךָ עֵינֵינוּ, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה.
וּבְנֵה יְרוּשָׁלַֽיִם עִיר הַקֹּֽדֶשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בּוֹנֵה בְרַחֲמָיו יְרוּשָׁלָֽיִם. אָמֵן. כאן יש לענות "אמן" אפילו אחר ברכת עצמו.
ברכת הטוב והמיטיב
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵֽינוּ, מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, הָאֵל אָבִֽינוּ, מַלְכֵּֽנוּ, אַדִּירֵֽנוּ, בּוֹרְאֵֽנוּ, גֹּאֲלֵֽנוּ, יוֹצְרֵֽנוּ, קְדוֹשֵֽׁנוּ קְדוֹשׁ יַעֲקֹב, רוֹעֵֽנוּ רוֹעֵה יִשְׂרָאֵל, הַמֶּֽלֶךְ הַטּוֹב וְהַמֵּיטִיב לַכֹּל, שֶׁבְּכׇל יוֹם וָיוֹם הוּא הֵיטִיב, הוּא מֵיטִיב, הוּא יֵיטִיב לָֽנוּ, הוּא גְמָלָֽנוּ, הוּא גוֹמְלֵֽנוּ, הוּא יִגְמְלֵֽנוּ לָעַד, לְחֵן וּלְחֶֽסֶד וּלְרַחֲמִים וּלְרֶֽוַח הַצָּלָה וְהַצְלָחָה, בְּרָכָה וִישׁוּעָה, נֶחָמָה פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם, וְכׇל טוֹב; וּמִכׇּל טוּב לְעוֹלָם אַל יְחַסְּרֵֽנוּ.
הרחמן
הָרַחֲמָן הוּא יִמְלֹךְ עָלֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד.
הָרַחֲמָן הוּא יִתְבָּרַךְ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָֽרֶץ.
הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁתַּבַּח לְדוֹר דּוֹרִים, וְיִתְפָּאַר בָּֽנוּ לָעַד וּלְנֵצַח נְצָחִים, וְיִתְהַדַּר בָּֽנוּ לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים.
הָרַחֲמָן הוּא יְפַרְנְסֵֽנוּ בְּכָבוֹד.
הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁבֹּר עֻלֵּֽנוּ מֵעַל צַוָּארֵֽנוּ, וְהוּא יוֹלִיכֵֽנוּ קוֹמְמִיוּת לְאַרְצֵֽנוּ.
הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁלַח לָֽנוּ בְּרָכָה מְרֻבָּה בַּבַּיִת הַזֶּה, וְעַל שֻׁלְחָן זֶה שֶׁאָכַֽלְנוּ עָלָיו.
הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁלַח לָֽנוּ אֶת אֵלִיָּֽהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב, וִיבַשֶּׂר לָֽנוּ בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת.
ברכת האורח
יש אומרים: יְהִי רָצוֹן, שֶׁלֹּא יֵבוֹשׁ בַּֽעַל הַבַּֽיִת בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְלֹא יִכָּלֵם לָעוֹלָם הַבָּא, וְיִצְלַח מְאֹד בְּכׇל נְכָסָיו, וְיִהְיוּ נְכָסָיו וּנְכָסֵֽינוּ מֻצְלָחִים וּקְרוֹבִים לָעִיר, וְאַל יִשְׁלֹט שָׂטָן לֹא בְּמַעֲשֵׂי יָדָיו וְלֹא בְּמַעֲשֵׂי יָדֵֽינוּ, וְאַל יִזְדַקֵּק לֹא לְפָנָיו וְלֹא לְפָנֵֽינוּ שׁוּם דְבַר הִרְהוּר חֵטְא וַעֲבֵרָה וְעָוֹן מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.
הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת (אָבִי מוֹרִי) בַּֽעַל הַבַּֽיִת הַזֶּה, וְאֶת (אִמִּי מוֹרָתִי) בַּעֲלַת הַבַּֽיִת הַזֶּה, אוֹתָם וְאֶת בֵּיתָם וְאֶת זַרְעָם וְאֶת כׇּל אֲשֶׁר לָהֶם,
אוֹתָֽנוּ (בְּנֵי בְרִית) וְאֶת כׇּל אֲשֶׁר לָֽנוּ, (וְאֶת כׇּל הַמְסֻבִּין כָּאן,) כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּרְכוּ אֲבוֹתֵֽינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב "בַּכֹּל", "מִכֹּל", "כֹּל", כֵּן יְבָרֵךְ אוֹתָֽנוּ כֻּלָּֽנוּ יַֽחַד בִּבְרָכָה שְׁלֵמָה. וְנֹאמַר: "אָמֵן".
בסעודה משותפת: הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת כׇּל הַמְסֻבִּין כָּאן. אוֹתָם וְאֶת בֵּיתָם וְאֶת זַרְעָם וְאֶת כׇּל אֲשֶׁר לָהֶם.
בַּמָּרוֹם יְלַמְּדוּ עֲלֵיהֶם וְעָלֵֽינוּ זְכוּת שֶׁתְּהֵא לְמִשְׁמֶֽרֶת שָׁלוֹם. וְנִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יְיָ, וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעֵֽנוּ, וְנִמְצָא חֵן וְשֵֽׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם.
בשבת, חג או ראש חודש
בשבת: הָרַחֲמָן הוּא יַנְחִילֵֽנוּ יוֹם שֶׁכֻּלוֹ שַׁבָּת וּמְנוּחָה לְחַיֵּי הָעוֹלָמִים.
ביום טוב: הָרַחֲמָן הוּא יַנְחִילֵֽנוּ יוֹם שֶׁכֻּלוֹ טוֹב.
בראש חודש: הָרַחֲמָן הוּא יְחַדֵּשׁ עָלֵֽינוּ אֶת הַחֹֽדֶשׁ הַזֶּה לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה.
בראש השנה: הָרַחֲמָן הוּא יְחַדֵּשׁ עָלֵֽינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה.
בסוכות: הָרַחֲמָן הוּא יָקִים לָֽנוּ אֶת סֻכַּת דָּוִד הַנּוֹפָֽלֶת.
הָרַחֲמָן הוּא יְזַכֵּֽנוּ לִימוֹת הַמָּשִֽׁיחַ וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא.
מַגְדִּיל (ביום שיש בו מוסף ובסעודת מלווה מלכה: מִגְדּוֹל) יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ, וְעֹֽשֶׂה חֶֽסֶד לִמְשִׁיחוֹ, לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם:
עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָלוֹם עָלֵֽינוּ וְעַל כׇּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ: "אָמֵן".
פסוקים לסיום
יש שנהגו לומר פסוקים אלו בקול נמוך חוץ מהאחרון:
יְראוּ אֶת יְיָ קְדֹשָׁיו כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו׃ כְּפִירִים רָשׁוּ וְרָעֵבוּ וְדֹרְשֵׁי יְיָ לֹא יַחְסְרוּ כׇל טוֹב׃
הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ׃
פּוֹתֵֽחַ אֶת יָדֶֽךָ וּמַשְׂבִּֽיעַ לְכׇל חַי רָצוֹן׃
בָּרוּךְ הַגֶּֽבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּייָ וְהָיָה יְיָ מִבְטַחוֹ׃
נַֽעַר הָיִֽיתִי גַּם זָקַֽנְתִּי וְלֹא רָאִֽיתִי צַדִּֽיק נֶעֱזָב וְזַרְעוֹ מְבַקֶּשׁ לָֽחֶם:
יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם:
יש אומרים: הַשְׁלֵךְ עַל יְיָ יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶֽךָ לֹא יִתֵּן לְעוֹלָם מוֹט לַצַּדִּיק:
שאלות נפוצות על ברכת המזון נוסח אשכנז
למי מיועד נוסח אשכנז?
הנוסח מיועד למי שנוהגים לפי מנהג אשכנז. קיימים הבדלים קטנים בין סידורים וקהילות, ולכן במקרה של מנהג משפחתי קבוע יש להעדיף את הסידור שבו אתם רגילים להתפלל.איפה נמצאות ההוספות לשבת ולחגים?
"רצה והחליצנו", "יעלה ויבוא" ו"על הניסים" נמצאים בדיוק במקום שבו מוסיפים אותם בברכה, בתוך חלוניות מסומנות שאפשר לפתוח לפי היום.מה ההבדל בין נוסח אשכנז לנוסח ספרד?
נוסח אשכנז משקף את מנהג אשכנז, ואילו נוסח ספרד הוא נוסח אשכנזי־חסידי המושפע ממנהגי האר״י. חלקים רבים דומים, אך קיימים הבדלים בנוסח ובהוראות המנהג.האם הנוסח מתאים לקריאה בנייד?
כן. הטקסט מנוקד, מחולק לברכות ומוצג באותיות גדולות, כך שאפשר לקרוא אותו בנוחות גם ממסך טלפון.נוסחים נוספים: ברכת המזון עדות המזרח | ברכת המזון נוסח ספרד | ברכת המזון נוסח אשכנז | כל נוסחי ברכת המזון